"לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם"...

חוקרים זיהו חור ממנו יוצאים נמלים ושפכו לתוכו 10 טון מלט, נתנו לזה להתייבש ולאחר מכן חפרו ומצאו את הדבר המדהים הבא...

מערכות ביתיות לטיהור ומיחזור של מים

מים נשארים מים, ממש כמו בטבע: כמות קבועה של מים מתמחזרת בעולם, מלוחים או מתוקים, נוזל, גז או קרח. אפילו "סתם טיפת זיעה" עשויה יום אחד להתגלגל להיות לגשם, אז על אחת כמה וכמה זיעתם של עצים, יצרני הגשם הגדולים בעולם.

מן הראוי כי את המים בהם אנו משתמשים לצורכינו נחזיר לאמא אדמה כשהם נקיים ולא מזוהמים. למרבה המזל מים זורמים הם בעלי תכונה טבעית עתיקת יומין של טיהור עצמי.

("גן עדן בפתח הבית" - טליה שניידר)

בטבע, מטוהרים המים בעזרת תנועה, בקטריות וצמחי גדה, אנו יכולים לחקות ולהעתיק מערכות שכאלו אל בתינו ולטהר את המים האפורים שלנו.

מים אפורים

מים אפורים מקורם בשטיפת ידיים, רחצה, בישול, שטיפת כלים, מכונת הכביסה ושטיפת הכלים, מי אקווואריום ביתי וכדו'. אם אתם צורכים מזון ותכשירי ניקוי אורגניים אזי המים שלכם עשירים בחומרי תזונה ושמנים טבעיים, החיוניים לאדמה, ואפשר להשתמש בהם להשקיית הגן.

המים האפורים מכילים גם שומנים שאותם צריך לסנן ופתוגנים מהם יש להמנע ממגע ישיר. אין זה מומלץ להזרים מים אפורים ישירות לגן, חשוב ביותר לסנן אותם ולטהרם.

שיטות ביולוגיות לטיהור ביתי של מים אפורים

ערוגות סוף וקנה (Reed Beds) - מערכת של בריכות או מיכלים הפועלים כמסננים מכנים-ביולוגים לטיהור וסינון המים דרך אגריגטים וצמחי מים. גודל הבריכות משתנה ביחס לכמות המים האפורים המוזרמות לתוכן.

המיכל הראשון הוא מיכל הפרדה או מיכל שיקוע. המיכל נועד להפריד מוצקים ושומנים מן המים ולבצע סינון ראשוני.. זהו מיכל רגיל בעל מכסה. לרוחב המיכל נעוצה מחיצה המגיעה עד לגובה של כ-10 ס"מ מן התחתית. המים הנכנסים למיכל נבלמים ע"י המחיצה, ונאלצים לעבור תחתיה. צד אחד של המחיצה יכול להיות מלא בקש על מנת לשמש כפילטר ללכידת שערות ושומנים. את הקש יש להחליף מידי מספר חודשים - תלוי בכמות המים העוברים דרכו. מכאן זורמים המים למיכל גדול, בריכה או לחילופין כמה מיכלים אחד אחרי השני.

בקרקעית הבריכה מניחים אבנים בגודל משתנה עד לחלקה העליון, מן הגדול אל הקטן, על מנת לאפשר תנועת מים ביניהן. בצורה זו המים אינם גלויים כך שיתושים ומזיקים אחרים לא יכולים להטיל את ביציהם. בקטריות המשגשגות על שטח הפנים של האבנים ניזונים מן החומר האורגני שבמים ומטהרות גם הן את המים. שותלים בבריכה מגוון של צמחי גדה כגון קנה מצוי, סוף מצוי, סמר הביצות, נופר, קנה הודית, נענע נחלים ועוד. צמחי המים סופחים לתוכם חנקות, זרחות ומתכות רעילות. מידי חורף קוצרים את הצמחייה, מדללים ואת הצמחים שנקצרו מעבירים לערימת הקומפוסט שמנטרלת את הרעלים שנקלטו בצמח. משם עוברים המים למיכל או בריכה ומשם לגן. בריכת האגירה יכולה גם לשמש כבית גידול טבעי לחיות בר.

כוחה של קהילה

בשנת 1990 תם השלטון הקומוניסטי במרבית מזרח אירופה וברוסיה, ברית המועצות הגדולה קורסת...

קובה, שנהנתה מסיוע כלכלי סובייטי, נפט במחירים מוזלים ומיכולת לייצא סוכר במחיר גבוה בהרבה ממחירי השוק, מצאה עצמה לבד במערכה. הפסקת הסיוע למדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים הובילה אותה לטלטלה קשה ושפל כלכלי עמוק. ב-1992 הידק הממשל האמריקני את אמברגו הסחר על קובה, והוריד עוד יותר את רמת החיים בקובה עד למצב משברי. יבוא הנפט של קובה יורד ביותר מחצי וכמויות המזון פוחתות ב-80 אחוז, היאוש החל מכרסם...

מצב חדש ובעייתי זה הוביל את קובה למרחב שונה של אפשרויות, והבעיה הפכה להזדמנות נפלאה שבאה לידי בטוי באופן בו קרו הדברים... כוחה של קהילה.

אנשים החלו לחפש דרך כיצד המערכת יכולה להתקיים מתוך המשאבים שלה עצמה. הקשיים הקיומיים הובילו את העם הקובני לפתרונות מאוד יצירתיים. אחד המעברים המעניינים שקרו הוא המעבר ממערכת חקלאות תעשייתית ממוכנת לזו הבנויה על טכניקות גידול אורגניות, וגינות מקומיות וקהילתיות על מנת לספק מזון.

הסרט הבא מציג לנו נקודת מבט לגמרי אחרת על העם הקובני. זוית בה אפשר לראות תרבות שונה המתעדכנת ביצירתיות, תעוזה ושיתוף פעולה. הסרט פותח בדיון על שיא תפוקת הנפט, הזמן בו ייצור הנפט יגיע לשיא ומגולל את סיפורה של הקהילה בקובה, המדינה היחידה עד כה שעמדה בפני משבר - חוסר בדלקים פוסילים - המשמשת לנו כדוגמא לתקווה ואפשרויות...