יום שני, 9 בפברואר 2009

חקלאות טבעית


האדם הרגיל מוצא את גאוותו הגדולה באשליה כי הוא היצור היחיד עלי אדמות בעל היכולת לחשוב. הוא טוען כי הוא יודע את עצמו ואת עולם הטבע הסובב אותו, ומאמין כי אפשר להשתמש בטבע כרצונו. יתרה מזאת, האדם הרגיל משוכנע שאינטליגנציה היא כוח, שהוא יכול להשיג את כל שחפצה נפשו.


צועד קדימה, תוך שהוא אוחז במדעי הטבע, טובע בתרבותו החומרית, התרחק האדם מן הטבע ביצרו ציביליזציה המרוכזת בו עצמו, כמו ילד קטן המורד נגד אמו.


אבל כל הערים הגדולות והמתועשות שפעילותו הקדחתנית יצרה ריקות הן, כל תענוגותיו ותשוקותיו זורעות הרס של סביבתו הטבעית תוך ניצול לרעה של אמא אדמה. משאבים שהולכים ודועכים ומשברי מזון בעולם מטילים צל כבד על עתיד המין האנושי.

עתה, משהתחיל האדם סוף סוף להבין את חומרת המצב שאליו נקלע, עליו לחשוב טוב מה עליו לעשות. אך אם לא יאזור אומץ להתבונן עמוק לתוך עצמו, ולשנות את נקודת המבט שלו, לא יוכל להימלט ממסלול ההרס.

מנוכר מן הטבע, הקיום האנושי הולך ומתרוקן. מעיין החיים מתייבש... והאדם החולה הולך ונחלש בתוך התרבות שיצר... (מאסאנובו פוקואוקה)




מסנובו פוקואוקה, חקלאי/פילוסוף/מקרוביולוג/אקולוג שחי באי שיקוקו, דרום יפן.

שיטת החקלאות שלו אינה דורשת מיכון כלשהו או תוספים של כימיקלים, וחלקות גן הירק צורכות מעט מאוד עישוב. הוא לא מעבד את האדמה או משתמש בקומפוסט... ובכל זאת, פוריות האדמה בחלקות עצי הפרי והשדות שלו משתבחת משנה לשנה. שיטתו אינה יוצרת זיהום והוא משקיע פחות עבודה מכל חקלאי אחר... מה אם כן סוד הדרך בה הלך ?



בעיני רוחו של ביל מוליסון, מהוגי הפרמקלצ'ר, פוקואוקה, בספרו "One Straw Revolution" מציג אולי בצורה הטובה ביותר את הפילוסופיה הבסיסית של פרמקלצ'ר. בקצרה, זוהי פילוסופיה של עבודה עם הטבע ולא נגדו, התבוננות מתמשכת ומודעת ולא עבודה ממושכת ללא מחשבה. דרך בה צמחים, אנשים ובעלי חיים פועלים תוך התחשבות במכלול, לעומת דרך הטיפול הרגילה בה כל מקום הוא מערכת יחידה ונפרדת ללא זיקה וקשר לתמונה הכוללת.



רעיון החקלאות הטבעית הבזיק במוחו של פוקואוקה בגיל 25. בוקר אחד, בעת שישב על צוק המשקיף למפרץ, הבזק של התגלות קרה. הוא הבין כי הטבע מושלם כמות שהוא. הבעיות מתחילות לצוץ כשהאדם מתערב בטבע ומשתמש בו לתועלתו האנוכית, ומתגלגלות ככדור שלג כאשר הוא מנסה לפתור אותן. פוקואוקה ניסה להסביר את תובנתו לשאר האנשים אך משלא הבינו החליט לחזור לחוות הוריו על מנת ליצור דוגמה חיה להבנה החדשה תוך יישום שלה בחקלאות הטבעית.


"חקלאות טבעית היא לא רק גידול ירקות, פירות ויבולים, היא נועדה במהותה לטיפוח ושלמות של בני האדם. השתחררות מן האגו היא הדרך הקצרה לאיחוד עם הטבע." (מסנובו פוקואוקה)


אמיליה הייזליפ היא אשת פרמקלצ'ר וחקלאות אורגנית, חלוצה בחקלאות וגינון סינרגי אשר הושפעה עמוקות מעבודתו של פוקואוקה. הייזליפ מיקדה את רוב עבודתה ביצירת תנאים לגן ירק ועשבי תועלת בהשראתו של פוקואוקה וקטע הוידאו הבא ממחיש את עקרונות השיטה ליצירה של מערכת ברת קיימא המקיימת את עצמה תוך שימור משאביה.


זהו קטע נדיר המראה את תוצאות עבודתה רבת השנים...שיטות טבעיות המתמזגות עם הטבע ליצירת גן עדן בפתח הבית.






יום שבת, 31 בינואר 2009

חיפוי קרקע (mulch)


חיפויי קרקע (mulch) הוא אחד מהדרכים הטובות ביותר לשיפור פוריות הקרקע ובדרך זו אנו בעצם מחקים את היער הטבעי. אדמה חשופה היא אדמה חולה, ובבתי גידול טבעיים כמו יער או חורש, האדמה מכוסה תמיד ולכן פוריותה נשמרת. עלינו לחקות דרך זו של הטבע ולשכפל זאת בגינה שלנו. כל חומר אורגאני שיש בנמצא יהיה מועיל למטרה זו: עלים, גזם עצים, עשבים, קש, זבל בעלי חיים, דשא קצוץ, קליפות אגוזים, גפת, או לצורך העניין כל חומר הנראה לכם אסתטי.

חומרי החיפוי נרקבים לאדמה והופכים לחלק ממנה. אפשר לראות תוצאות אחרי זמן קצר יחסית אך התועלת האמיתית של החיפוי תבוא לידי בטוי לאחר שנים מספר. פוריות האדמה נבנית בהדרגה, גם אם נראה כי החומר האורגני מתפרק במהירות (בעיקר באזורים יובשניים).




ניתן ורצוי לפזר חיפוי אורגני בערוגות הנוי, עצי הפרי והירקות. החיפוי מתפרק לאיטו ומזמין אליו מיקרו-אורגניזמים (פרוקי רגליים וחסרי חוליות) כמו צבתנים, "אורי כדורי", שלשולים... המפרקים את החומר האורגני ומשאירים אחריהם חומרי הזנה זמינים באדמה המשפרים את מבנה והרכב האדמה.


החיפוי מגן על הקרקע, מונע סחף, שומר על לחות הקרקע, חוסך במי השקיה (מונע את התנדפות המים מפני הקרקע ושומר את המים זמינים לצמחים), שומר על טמפ' בית השורשים (הורדת הטמפ' מאפשר לשורשים המשך קליטה של מינרלים והפרשת חומרים ובכך גורם לשגשוג הצמחים גם בזמני יובש) ומווסת טמפ' האדמה בקיץ ובחורף.


חיפוי הקרקע מקטין קרינה חוזרת בכלל ובחלק התחתון של העלים בפרט, ולבסוף החיפוי מקטין באופן ברור את כמות העשבייה. בגנים בהם יש חיפוי, אפשר לראות לאחר מספר שנים שינוי יסודי בהרכב העשבייה. הצמחייה המתפתחת בקרקע, המכילה עודף חנקן, נעלמת במשך הזמן, ובמקומה מופיעים צמחים אחרים, המתפתחים כנראה על קרקע עשירה בחומר אורגני ובמשטר מאוזן יותר של חומרי מזון.


שיטות חיפוי שונות אפשר למצוא ב"אמא אדמה"


יום ראשון, 25 בינואר 2009

הטאו של הקומפוסט


ב-4 לפברואר, יום רביעי, בשעה 19:00 הרצאה "הטאו של הקומפוסט" בהולמס פלייס, קניון חיפה.
למה ומה זה קומפוסט? דרכים פשוטות ומעשיות על מנת לייצר קומפוסט משאריות המזון שלנו.
רווח נקי לנו ולכל הסובב אותנו.


יום ראשון, 11 בינואר 2009

החיפוש אחר המופלא

לכל מי שמחפש את המופלא, הרצאה בהולמס פלייס, קניון חיפה,
ההרצאה תתקיים ביום רביעי ה-21 בינואר בין השעות 19:00-20:00. המעוניינים מתבקשים לשמור מקום ע"י טלפון לקבלה, הולמס פלייס, קניון חיפה.

קבלה - הולמס פלייס, קניון חיפה טל' 04-8500980


יום שבת, 10 בינואר 2009

ריקוד מודעות החוקים

סוהא, אמנות הנוכחות, הינה האמנות העתיקה של החיפוש אחר ההרמוניה.
בינואר 2009 נפתחת שוב הדלת עבור אלה הרוצים להציץ ולחפש בתוכם את המכלול של הקיום.

הסדנא תהיה במרכז רוזין, רמת אביב ג'
יום שישי ה-6 לפברואר 2009, בין השעות 12:00-16:00

ההשתתפות מותנית בהירשמות מוקדמת עד ה-23 לחודש באתר


יום שבת, 13 בדצמבר 2008

חוקים ועקרונות מנחים לתרבות ברת-קיימא



מהי הדרך אל עולם המתנהל על פי חוקי הטבע, תוך יצירה של מערכת שכל מרכיביה יוצרים שלמות והרמוניה ? כיצד אפשר לנהל אורח חיים המוביל לשגשוג שלנו, של האחרים מאיתנו ושל המרחב בו כולנו חיים ?
חוקים ועקרונות לתרבות ברת קיימא בהשראתו של דייויד הולמגרן, אקולוג אוסטרלי, שיחד עם ביל מוליסון הגו את שיטת הפרמקלצ'ר: 3 קודים אתיים ו-12 עקרונות בסיסיים

דאגה לאדמה - אמא אדמה הינה ישות חיה ונושמת, ללא דאגה ותזונה מתמשכת ההשלכות יהיו הרות אסון. דאגה לאדמה הינה מפתח לחיים ברי קיימא. מצב האדמה הוא לעיתים אמת המידה הטובה ביותר לחברה. הדרך הטובה ביותר לדעת את בריאות האדמה היא פשוט להתבונן ולכמת (מלשון כמות) את החיים אותם היא מקיימת. דאגה לבני אדם - עלינו להיות בתשומת לב רבה לעצמנו, ולאחרים מאיתנו. אם צרכי בני האדם ישאפו לפשטות וחמלה יביא הדבר לשגשוג של הסביבה. הדאגה לאחר מתחילה בעצמי ומתרחבת בהדרגה למשפחה, חברים, שכנים וקהילה. להתפתח תוך כדי הסתמכות על עצמי ויצירה של אחריות עצמית. חלוקת עודפים הוגנת - יצירה של קשרים חדשים בהגדרות וגבולות של צריכה, ילודה וחלוקת עודפים. אנו מתברכים בזמנים של שפע המעודדים ותומכים בנו לעזור, לתמוך והתחלק עם האחר מאיתנו. לקחת מה שאנו צריכים ולהתחלק במה שלא תוך הבנה שישנו גבול כמה אפשר לקחת ולתת, לראות את המכלול.

התבונן ואז פעל - תוך כדי שאנו נרגעים ולוקחים את הזמן באינטראקציה עם הטבע אנו יכולים לתכנן את הפתרונות המתאימים ביותר לסיטואציה. עלינו לרכוש נקודות מבט נוספות, האופן בו אנו תופסים את החיים משפיעה על מה שאנו רואים ומפרשת לטוב ולרע אך בטבע קיימת רק השונות.
קליטה ואגירה של אנרגיה בתוך המערכת - עלינו להבין את המשאבים העומדים לרשותנו, ולעשות את שביכולתנו לאגור ולהשתמש בהם, עכשיו זה הרגע. פיתוח מערכות האוגרות משאבים כשהם בזמני שפע ולהשתמש בעת הצורך.
תנובה מתוך המערכת - עלינו להבטיח כי אנו יוצרים ומקבלים תנובה על המאמצים שאנו משקיעים במערכת. לא נוכל לעבוד על בטן ריקה ולכן עלינו לודא כי אנו יכולים להזין ולקיים את עצמנו.
דע את עצמך ולמד לקבל משוב - עלינו לצמצם פעילויות לא מועילות על מנת להבטיח שהמערכת תתפקד נכון. "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה".
להשתמש ולהעריך מחדש משאבים ושירותים מתחדשים - ניצול השפע שבטבע לצמצום תרבות הצריכה וההסתמכות על משאבים מתכלים. נסיון שליטה על הטבע וצריכה מוגברת עולה ביוקר וגם יוצר אפקט שלילי על הסביבה.
להשתמש בכל דבר עד למיצויו המלא - טבע האנרגיה הוא להשתנות ולהתפזר. על ידי הערכה מחדש של המשאבים שיש ברשותנו שום דבר לא הולך לאיבוד. לדוגמא הפסולת האורגנית שלנו, שאנו מחשיבים כזבל, יכול להפוך לקומפוסט המזין אחרים. קל לבזבז ולייצר פסולת בזמני שפע אך לעיתים זו הסיבה לעיתות מחסור מאוחר יותר.
תכנון מתוך זיהוי דפוסים אל ירידה לפרטים - תוך כדי שאנו מתבוננים ןלוקחים מרחק אנו מסוגלים לזהות דפוסים הקיימים בנו, בטבע ובאחרים מאיתנו. אלה לכשעצמם יהיו השלד התכנוני כשהפירוט נוסף תוך כדי הזמן. עלינו לזכור שככל שאנו מזוהים ונשאבים לתוך סיטואציה, אנו רואים פחות את המכלול.
שיתוף פעולה ולא תחרות - מיקום נכון מביא לאינטראקציה ויחסי גומלין עשירים, האלמנטים במערכת מזינים ותומכים אחד בשני. שיתוף פעולה עם עצמי, שכניי, חבריי והקהילה בה אני חי מביא להבנה שהכוח שמבטא המכלול שלנו גדול יותר מסכום חלקיו וכשאנו עובדים יחד ובשיתוף פעולה, גם עבודה קשה הופכת לקלה יותר.
שימוש בפתרונות ומערכות פשוטות, איטיות, וקטנות - קל יותר לתחזק מערכות קטנות, פשוטות ואיטיות המובילות לשימוש נכון יותר במשאבים מקומיים. דרך יצירה של מערכות זעירות ואינטנסיביות נוכל להועיל יותר, גם לנו וגם לאכל האחרים.
רב־גוניות - "אל תניח את כל הביצים בסל אחד..." - ככל שמערכת מסתמכת על יותר מקורות הזנה כך היא מספקת מקור יציב, בטוח ותמידי יותר. רבגוניות היא יציבות לאורך זמן, קישורים רבים במערכת תורמים ליציבות שלה.
אפקט הקצוות - במפגש הקצוות בין שני מדיומים נוצרת האינטראקציה הרבה ביותר, עושר, תקשורת, שפע. הקצוות הם בדרך כלל המקום הפורה, הרבגוני והיצרני ביותר בתוך מערכת. במפגש הקצוות נוצרת האקולוגיה הרבגונית ביותר מכיוון שהמשאבים מכל הקצוות זמינים ופתוחים לתקשורת הגדולה ביותר.
הפוך כל בעיה להזדמנות - עלינו לזהות הזדמנויות, להיות יצירתיים, לחשוב אחרת. השינוי, שגם הוא דפוס, יהפוך להשפעה חיובית ככל שנתבונן בעצמנו ובסיטואציה טוב יותר ואחרי שתפסנו את המרחק שהתבוננות מאפשרת לנו, נוכל לפעול בזמן הנכון.


מידע ויישומים פרקטיים אפשר למצוא באמא-אדמה
יישומים לבית ולגן ליצירה של מערכת ברת קיימא

יום שלישי, 2 בדצמבר 2008

חוש האסתטיקה של הטבע



יחס פי (Phi) הוא מספר המביע בתוכו פרופורציה גיאומטרית מיוחדת במינה, הידועה כבר בימי קדם ונחשבת כיחס המושלם. יחס זה זכה למיני שמות רבים כגון חתך הזהב, מספר הזהב והפרופורציה האלוהית.
בחלק מתופעות הטבע, אם נתבונן בתשומת לב, נראה את יחס הזהב. יחס זה מתאר יחס הרמוני בין חלקים שונים ונחשב ל"יחס היפה ביותר".
נוכל למצוא את יחס הזהב במגוון של תופעות ותחומים שונים: בגיאומטריה, בבוטניקה, בתצורות של גבישים, בסידור העלים מסביב לגבעול, במיקום הזרעים בתפוח, באיצטרובלי עץ אורן, בהיערכות זרעי החמנייה, בעלי הכותרת של הורד, בדגלי מדינות, בקונכיית נאוטילוס וביצירות אמנות שונות.
אם נתבונן סביבנו נמצא כי הצורה הלוליינית מופיעה בכל המישורים ביקום החל בחלקיקי אטומים דרך הדנ"א וסיבי השרירים, תופעות שונות במזג האויר ועד לגלקסיות.
השם לוליין לוגריתמי מתייחס לצורה שבה גדל הרדיוס תןך כדי תנועתו סביב העקומה מבלי לשנות את צורתו עם גדילת מימדיו. קיים יחס קבוע בין קווי הספירלה הלוליינית והחלקים השונים שלה, שאפשר לכמת במונחים מתמטיים. יחס זה הוא יחס הזהב.
אם נחלק את הלוליין לרבעי עיגולים ונבנה מהם ריבועים נקבל סדרת ריבועים שהולכים וגדלים וידועים בסדר הנקרא "סדרת פיבונצ'י". זוהי סדרת המספרים ...0,1,1,2,3,5,8,13,21,34,55; כל איבר בסדרה הוא סכום שני המספרים הקודמים לו.
המבנה של כל שני איברים בסדרה שואף ליחס מיוחד וקבוע, ככל שנחלק מספרי פיבונצ'י גדולים רצופים כך נתקרב יותר ויותר ליחס הזהב.
יחס זה כמו שאמרנו לא שכיח רק בטבע אלא גם באמנות ויושם כבר בתקופות קדומות יותר בציורים, בסמלים, באדריכלות ופיסול. דוגמאות לכך אפשר למצוא בליאונרדו דה וינצ'י, בפירמידות ובפרתנון באתונה.
אפשר לראות כי היופי והאופן בו מתבטא בכל התופעות יחס הזהב על צורה שתואמת חוקי טבע מדוייקים ומיועד להעביר מידע לסביבה. פרחים משתמשים בצורות ודפוסים על פי סדרת פיבונצ'י כדי למשוך אליהם חרקים, המאפשרים וממשיכים את קיומם. סטייה מחוקיות זו מראה על סוג של פגיעה שגורמת לאובדן יופי, סימטריה וחיוניות.
יחס פי נמצא גם בחלקים שונים בגוף. האם לא נראית תמוהה העובדה כי יש לאדם 2 ידיים, 5 אצבעות בכל יד, 3 פרקים בכל אצבע... מספרי פיבונצ'י ??? גם בכל אצבע, אורך העצמות מתפתח לפי יחס הזהב. אותה צורת התפתחות ויחס קיימת גם בין אורך כף היד לאורך האמה...

התבוננו בעולם התופעות סביבכם וחפשו את החוקיות של הטבע: עלי כותרת בפרחים, מבנים ספירלים בירקות, הדמיון המדוייק בין הקונכייה לשד האשה וכד'...

למידע נוסף על מספרי פיבונצ'י והאופן בו הם באים לידי ביטוי בטבע אפשר למצוא בלינק: